<h1>ארחות חיים הלכ' ק"ש סימן ל"ה</h1>
<h2>דף כב:</h2>
היה קורא והיו מים שותתין על ברכיו ימתין עד שיכלו המים וחוזר למקום שפסק לפי שאינו אסור מן התורה אלא כנגד עמוד ורבנן הוא דאסרו זהו לדעת רבינו האיי והריא"ף והרמב"ם ז"ל. אבל הראב"ד כתב שאם שהה כדי לגמור את כלה חוזר לראש כמאן דאמר גברא דחויה הוא לפי שבאותה שעה אינו ראוי לקרות. [כד:] היה קורא והגיע למקום הטנופת לא יניח ידו על פיו ויקרא אלא יפסיק עד שיעבור אותו מקום. [כה.] נסתפק לו בבית אם יש צואה בבית אם לאו קורא לכתחילה ובאשפה לא יקרא אם נסתפק לו עד שיבדוק לפי שחזקתה מקום הטנופת. וספק מי רגלים באשפה מותר לקרות.
